החלטה בתיק ת"א 33479-09-11

1.       בתיק זה ניתנו על ידי מספר החלטות, כאשר ההחלטה האחרונה שבהם ניתנה ביום כה אדר תשע"ג (7.3.13).

2.       המבקשת פנתה לבית משפט זה לפני כחודש, ביום 4.4.13, בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה האחרונה הנ"ל, באומרה כי הגישה בר"ע לבית משפט העליון (בר"ע  2417/13), כאשר בית המשפט העליון הורה למשיבה להגיב עד 7.5.13.

3.       מאחר ובהחלטתי האחרונה נקבע לוח זמנים לביצועה, במובן זה שנותרת חובה על המבקשת שלא להשתמש במילים המפורטות באותה החלטה (ולא ראיתי מקום לחזור על הדברים פעם נוספת), עותרת ב"כ המבקשת, עו"ד רקפת פלד, בכתב ובעל פה, כי יינתן עיכוב ביצוע של החלטתי האמורה, עד לתום הדיון בבקשת רשות הערעור, בבית המשפט העליון.

4.       הבקשה מציינת, כי ייגרם למבקשת נזק של 300,000 ש"ח, המורכב מעלות ייצור וייצור מחודש של הלוגו בסך 130,000 ש"ח ו-70,000 ש"ח עלות המלאי הישן, אשר הושמד. בהמשך, מוסבר כי אלה היו העלויות בעבר, המבקשת מעריכה כי הסכומים המבוקשים היום יעמדו על למעלה מ-300,00 ש"ח (סעיף 41 לתצהירו של מנכ"ל המבקשת, מר גבריאל אדרי).

5.       לאחר שהמשיבה הגישה את תשובתה, לבקשה לעיכוב הליכים, ובה התנגדה לעיכוב ביצוע, בכלל, ואף לא הציעה כל חלופה או מתן בטוחה הולמת, הגישה עו"ד רקפת פלד תשובה לתגובת המשיבה, ושם נטען כי מדובר בנזק של 6,000,000 ש"ח. בסעיף 5 לתצהיר מר אדרי שצורף לתשובה הנ"ל, מוסבר מדוע הנזק שהוערך בפעם הקודמת היה רק של 300,000 ש"ח, ועתה - לאחר בדיקה ובחינה - הנזק הוא 6,000,000 ש"ח.

7.       לפני שאכנס לגוף הדברים, ברצוני לציין כי צודק עו"ד צמחוני, ב"כ המשיבה, בטענתו הדיונית כי תשובה של מבקשת לתגובה של משיב, על פי תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), לא נועדה לשמש "מקצה שיפורים", ולבטח, לא נועדה לשמש הסבר מדוע הבקשה כללה נתון לא נכון. מבחינה זו, יש הרבה מן הצדק בדבריו, שיש למחוק את אותם סעיפים בתשובת המבקשת ובנספחים 3 ו-4, שצורפו אליהם.

8.       דא עקא, ב"כ המשיבה עו"ד צמחוני, כאשר נתבקש על ידי לומר מהם הנזקים שייגרמו למרשתו, אם יינתן עיכוב ביצוע, לא נקב שום סכום.

9.       נקודת המוצא לדיון היא, כי פסק דין או החלטה צריכים לבצע ללא עיכוב ביצוע, שכן תקנה 466 לתקנות סד"א קובעת כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים".

10.     מצד שני, כאשר מדובר בסיטואציה של מצב בלתי הפיך, מקובל כי בית המשפט מורה על עיכוב ביצוע, כנגד התנייה, פיקדון או ערבות בנקאית של מבקש הביצוע. רק בימים אלה ממש אישר בית המשפט העליון החלטה שנתתי לעניין עיכוב ביצוע, שבה הוריתי על התניית עיכוב הביצוע במתן ביטחונות כספיים על ידי המבקש (ראה: רע"א 2195/13 עיזבון המנוחה בת שבע יחזקאל ז"ל נ' אלברטו נאצר, שניתנה על ידי כב' השופט אלייקים רובינשטיין, ביום 15.4.13).

11.     נותר, אפוא, להכריע בשאלה הבאה: מהו הביטחון הכלכלי, שיש להטיל על המבקשת, כדי להבטיח את נזקי המשיבה, שזכתה בדינה, אם הערעור יידחה.

12.     גובה הנזקים של המבקשת, הוא אולי אינדיקציה לצורך בעיכוב הביצוע, אך אין קשר הכרחי בין גובה הנזקים העתידיים להיגרם למבקשת, אם לא יינתן צו הביצוע, לבין הביטחון הכלכלי שיש להעניק למשיבה, אם יינתן צו עיכוב ביצוע, ובית המשפט העליון ידחה את הערעור.

13.     לאור זאת, לא ראיתי צורך להידרש לכל הנימוקים המפורטים של המבקשת על הנזקים העתידים להיגרם לה.

14.     ועדיין, כפי שציינתי לעיל (פיסקה 8), אני נותר ללא נתון כלשהו מצד המשיבה, על הנזקים העלולים להיגרם למשיבה, אם הבר"ע בבית המשפט העליון, תידחה.

15.     בנסיבות אלה, ולפי שיקול דעתי, הסכום היחיד הקרוב לעניין הוא אותם 300,000 ש"ח, שהוזכרו על ידי המבקשת בבקשתה הראשונה, אם כי בהקשר אחר, כאמור; אך, עדיין יש בה כדי לשמש אינדיקציה להיקף הכספי השנוי במחלוקת בין הצדדים.

16.     סוף דבר, ניתן בזה עיכוב ביצוע של החלטתי הנ"ל, בתנאי שהמבקשת תפקיד בידי ב"כ המשיבה ערבות בנקאית בסך 300,000 ש"ח, או שסכום זה יופקד בחשבון נאמנות של שני עורכי הדין, עו"ד רקפת פלד ועו"ד עתי צמחוני.

סכום זה ישוחרר ויוחזר למבקשת, רק אם הדיון בבית המשפט העליון יסתיים בנצחונה של המבקשת.

אם, לעומת זאת, הערעור יידחה, הסכום יועבר למשיבה, כאשר למבקשת יש זכות להעלות טענות בתיק העיקרי או בתיק אחר שיוגש ולטעון כי הסכום מופרז. אך בכל מקרה, סכום זה יועבר למשיבה, אם הערעור בבית המשפט העליון יידחה.

אם הערעור יתקבל כפי שציינתי, יוחזר הסכום למבקשת, וייתכן כי יהיה על המשיבה לצאת גם בהוצאות משפט, אם יורה כך בית המשפט העליון.

17.     הסכום של 300,000 ש"ח ישולם בשני תשלומים: